מצוקות של ילדים לרוב אינן "מדברות" את שפת המבוגרים. ילדים לרוב מתקשים להבין או להסביר את המצוקות שלהם, ולכן כשהם חווים קושי משמעותי, הם "יתנהגו" את המצוקה. צורת ההתנהגות תלויה באופיו הראשוני של הילד. חלק מהילדים עשויים להראות בעיות התנהגות בבית הספר, מרדנות והתנגדות למבוגרים, לגנוב או להכות, או להראות התנהגות חריגה אחרת. אחרים עשויים להראות התנהגות נמנעת, למשל בהתבודדות, התעסקות יתר בדבר מסוים, וירידה בלימודים. התנהגויות אלו, לא תמיד מובנות ומעוררות לעיתים תחושה של חוסר אונים ואולי אפילו כעס בקרב המבוגרים, דבר שעשוי אף להעצים את מצוקת הילד.
כל שינוי ניכר בהתנהגות של ילד, מצריכה מאיתנו המבוגרים לשאול שאלות על המתרחש בחייו. לא תמיד יהיה בידינו לשנות את המצב (דוגמא טובה לכך היא סגירת מערכות החינוך בסגר בתקופה האחרונה, למרות ההשלכות הרגשיות של זה על ילדים), אבל הילד זקוק שנבין את המצוקה שלו, ונהיה מסוגלים להתמודד איתה. כאשר הורה חש שהוא מתקשה ללוות את ילדו החווה מצוקה, מומלץ להיעזר באיש מקצוע לצורך חשיבה והדרכה בנושא.
Yorumlar