בתפיסתי, בכדי שמטפל יוכל להתאים את דרך עבודתו לצרכים של מטופל, עליו להיות בעל ידע במגוון גישות טיפול. להלן תיאור חלקי של הגישות בהן אני נעזרת לצורך חשיבה או עבודה מול מטופל.
הגישה הדינאמית- גישת הטיפול המרכזית המנחה את עבודתי היא הגישה הדינאמית, אשר מדגישה את מודעות האדם לתחושותיו והאופן בו הוא מתנהל בעולם, כמו גם הסיבות לכך. עם השנים הגישה הדינאמית הסתעפה והתרחבה. כך לדוגמא, בעבר היה מקובל כי תפקיד המטפל להיות "לוח חלק", ולכן עליו להיות מרוחק, עד אפילו בלתי נראה בחדר, ולאפשר למטופל להשליך את תפיסותיו ותחושותיו, כיום מקובלת יותר התפיסה האינטרסובייקטיבית הרואה את המפגש הטיפולי כיצירת קשר בין שני אנשים בעלי מחשבות ותפיסות.
הגישה האינטרסובייקטיבית (טיפול ממוקד קשר)- התיאוריה האינטרסובייקטיבית טוענת כי אנשים יכולים להתפתח רק דרך קשר עם אחר, ולכן על מנת להיתרם מטיפול צריך שיתקיים קשר טיפולי. קשר טיפולי הוא אומנם א-סימטרי, במובן שהוא מכוון בראש ובראשונה לצרכי המטופל, אך המטפל בגישה זו, כבר מורשה להיות בעל מחשבות ותחושות משלו. הוא אף עשוי לשתף את המטופל במחשבות ותחושות אלו, מתוך אמונה שהם יוכלו לסייע למטופל להרחיב תובנות אישיות ולקדם את הטיפול.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) - לפי גישה זו, לפעמים הדרך הטובה ביותר להפסיק סבל, היא לשנות התנהגות ודפוסי חשיבה אשר אינם מאפשרים שינוי. בדוגמא פשטנית- אדם עשוי להימנע מהזמנת חברים למפגש עימו משום שהוא חושש לחוות דחייה אם יקבל סירוב להזמנה. הגישה הקוגניטיבית התנהגותית תסייע לאותו אדם להרחיב את פרשנות לקבלת סירוב (אולי הם לא מכירים, אולי לא יכולים..) ותעודד יציאה מדפוס של הימנעות, לעבר התנהגות אקטיבית ומגוונת של הזמנה. נמצא כי כלים מהטיפול הקוגניטיבי- התנהגותית מסייעים במצבים כמו חרדה ודיכאון.
הגישה הנרטיבית- גישה זו מתמקדת בבנייה והרחבה של סיפור (נרטיב) סביב מצב היוצר סבל. גישה זו כוללת מספר טכניקות אשר מעודדות את המטופל להתבונן על הסיטואציה מנקודות מבט שונות, ובהדרגה לנקוט גישה אקטיבית, כאשר הוא הופך לסופר ובוחר כיצד לנהוג מול מצב שהגדיר כקושי.
מיינדפולנס - הטכניקה של מיינדפולנס הגיעה לעולם הטיפול מגישות טיפול מהמזרח הרחוק המדגישות את הקשר ההדוק של גוף ונפש. הטכניקה מדגישה מודעות והתמקדות בתחושות גופניות כדרך להרחיב את ההבנה של האדם לגבי מצבים. שימוש במיינדפולנס מסייע לטיפול במצבים של חרדה וקשיים בוויסות עצמי.
טיפול משפחתי - בטיפול המשפחתי מתכנסת המשפחה בחדר הטיפולים, מתוך מטרה משותפת לשפר את איכות החיים המשפחתיים. טיפול משפחתי מתאים במקרים בהם המשפחה מתמודדת עם "ריבוי בעיות" או בעיה אחת אשר יש השלכות כוללות על המשפחה, לדוגמא- קשיים בתקשורת משפחתית, קושי במתן גבולות או סימנים למצוקה רגשית אצל מספר ילדים במשפחה. בנוסף, לעיתים נדרשת התערבות משפחתית לקראת שינויים משמעותיים (כמו מעבר דירה או גירושים) ובמקרים של צורך בעיבוד אבל או טראומה משפחתית.
טיפול קצר מועד- טיפול קצר מועד הינו טיפול שבו מספר המפגשים מוגדר מראש (לרוב בין 12 ל 40). היתרון בטיפול ממוקד, הוא שזה דורש מהמטופל "לרכז כוחות" לצורך התמודדות. עם זאת טיפול מסוג זה מתאים רק במקרים בהם מטרת הפנייה מוגדרת מאוד, ישנה מוטיבציה גבוהה להשגתה, וניתן לשער כי היא ברת השגה במסגרת זמן מוקצב.
טיפול קבוצתי - טכניקת טיפול זו מתבססת על מפגש בין קבוצת אנשים אשר לכולם מכנה משותף ולעיתים אף מטרה טיפולית דומה. קבוצה טיפולית עשויה להיות מונחית על ידי שני מטפלים המובילים את הקבוצה וישתתפו בה בין שישה לעשרה משתתפים. לטיפול קבוצתי יש יתרונות רבים, אולם הבולט שבהם הוא היכולת להיתרם באופן ניכר ממפגש בודד, שכן תחושת התובנה של אדם פרטי זוכה לעוצמה והשפעה רבה יותר כאשר היא נחווית ומהדהדת בתוך קבוצה. יצירה של קבוצה דורשת התאמה, ולכן אדם המעוניין להשתתף בקבוצה צריך לעבור ראיון מקדים.
טיפול בזום: נדמה שלאחרונה נכנסה לעולמנו אפשרות חדשה של טיפול פסיכולוגי מרחוק. עם זאת, טיפול מרחוק נמשך כבר לא מעט שנים. המטופלים החלוצים, היו סטארטפיסטים צעירים אשר יצאו לרילוקיישן במדינות אחרות, וכחלק מהתמודדויות שבמעבר, הם ומשפחותיהם נעזרו במטפלים דוברי השפה המוכרת הרחוק מהם קילומטרים רבים. למרות השוני המהותי בנוכחות הפיזית במקומות שונים של המטופל והמטפל, בפועל רב הדימיון מההבדל בין טיפולים קרובים ורחוקים. בשני המקרים יש דגש רב על המבנה, כאשר הטיפול מערב מפגש בין מטפל ומטופל אשר נמשך 50 דקות.
Comments